לבחור בו כל יום מחדש

לא היו לי הרבה אהבות, ואף פעם לא הייתה לי אהבה כזאת.

בהתחלה לא הבנתי אותה. 

לא הבנתי אותו.

לא הבנתי את מה שהציע.

חשבתי שאהבה צריכה להרוס את הנשמה,

כזאת שאני לא ארצה לאכול, או לישון.

חשבתי שכל היום אני אחשוב עליה. עליו.

שאני צריכה להרגיש שאני לא יכולה לחיות בלעדיו.

חשבתי שזה צריך להיות בדיוק כמו שכתוב בספרים, שצמרמורת תעבור בעמוד השדרה ושבבטן יהיו כל מיני רעשים. 

האהבה שג'ק הביא איתו הייתה שונה ולא התאימה לשום דבר שחשבתי.

בהתחלה האהבה הזאת הפחידה אותי.

בגלל זה היא התחילה בקטן והלכה וצמחה.

היא גורמת לי לקום בבוקר עם חיוך.

לצחוק בפראות בלי מעצורים.

בזכותה אני שלווה,

באהבה הזאת אני מרגישה שייכת ובטוחה. 

מה שהכי נחמד באהבה הזאת הוא שאני אוהבת את עצמי.

וג'ק לא מפחד מזה.

גם הוא אוהב את עצמו.

ואני לא מפחדת מזה.

באהבה הזאת יש מקום גם ללבד.

וזה הכי כיף כשזה מתחבר יחד.

באהבה הזאת למדתי מה זה חופש.

כי האהבה הזאת לא תלויה בדבר. 

לא בחוזה, לא בבית. לא בילדים.

באהבה הזאת אני בוחרת בו כל יום מחדש.

גם הוא בי. בינתיים :)